ברור שאף אחד מבעלי החברות שנסגרו לא רצה להיכלל בסטטיסטיקה שפורסמה השבוע, שאומרת כי 42,100 עסקים וחברות נסגרו ב – 2015 בישראל.
השבוע קראתי באחד העיתונים הכלכליים שחברת משכל ליצור רהיטי ילדים לא יכלה לעמוד בהתחייבויותיה ומונה לה כונס נכסים.
גילוי נאות, אין לי כל קשר לחברת משכל ואיני מכיר כלל את הפעילות העסקית שלה, כך שכל הנאמר בהמשך הוא מחשבות שיווקיות ולא עובדות מוכחות.
הלקוחות של תקופתנו אינם מחפשים פתרונות פונקציונליים לשפר את חייהם, הם מחפשים דבר אחד בלבד: חוויה רגשית נתפשת ועל חוויה זו הם מוכנים לשלם ערך נוסף.
נכנסתי לאתר של חברת משכל וניסיתי למצוא תכנים שיענו על הצורך הרגשי של הלקוחות, ומה מצאתי?
מצאתי רשימות של כותרות פונקציונליות, תכנים אינפורמטיביים ורציונליים, כגון:
לדעתי, הרשימות כוללות תכונות הכרחית אך אינן יוצרות הנעה רגשית לפעולה של הלקוח.
ברור שהרהיטים אמורים להיות איכותיים וברור שהם צריכים לעמוד בכל תקני הרגולציה הישראלית.
בהינתן תנאי זה השיקול של הלקוחות מרגע זה הופך להיות שיקול רגשי, כי גם ספקים מתחרים עומדים באותם תנאי רגולציה.
מה כן ראוי להציג באתר? רגש רגש רגש …
לדוגמא:
לסיכום: מה אני מציע לך לקחת מהדוגמא של משכל לחברה שלך?